Wednesday, April 18, 2007
רופא מומחה- המשך 2
רופא מומחה- המשך
Tuesday, April 17, 2007
בביליוגרפיה
www.infomed.co.il
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3181153,00.html
ויקיפדיה
Monday, April 16, 2007
ביקורת אצל הרופא
הסתכלתי על המסמכים שהיא הביאה מבית החולים ובדקתי שהכל התנהל בצורה טובה.
בדקתי את מקום הניתוח,לראות שהמקום לא הזדהם ולראות את התפרים.
שאלתי את דינה לשלומה,איך עוברים עליה הימים,האם היא לוקחת משכחי כאבים וכו'.
הפנתי אותה שוב לבוא לבדיקות כמה ימים אחרי במטרה לראות אם אפשר להסיר את התפרים.
יום שבת
לי שוב מורפיום כי מותר היה לתת לי 3 פעמים כל מספר שעות. בפעם הראשונה נתנו לי לאחר הניתוח ובפעם השניה נתנו לי מורפיום באמצע הלילה. שמו לי גם מד דופק באגודל באמצע הלילה, וכל הזמן הזרימו לי אנטיביוטיקה ונוזלים דרך האינפוזיה כי הייתי בצום ולא יכולתי לשתות ולאכול.
כשקמתי בבוקר האחות עזרה לי לקום מהמיטה, ולהתיישב על הספה כי אי אפשר היה לקום לבד כל פעם מהמיטה כי בשביל להגיע לתוספתן היה צריך גם לחתוך לי שרירים וזה נורא כאב כשקמים.
שטפתי פנים ושתיתי כי כבר היה מותר לי לשתות.
האחות שאלה אותי אם ממש כואב לי כי כבר הייתי צריכה לקחת את המנה השלישית של המורפיום או שמספיק רק משכך כאבים, ולקחתי משכך כאבים כדי שאת המורפיום אני אוכל לקחת בלילה אם יהיו לי כאבים חזקים, כי אסור לקבל יותר מ 3 מנות מורפיום.
לאחר מכן בצהריים שוב לקחתי משכך כאבים וחזרתי לישון כי האנטיביוטיקה מרדימה.
קמתי לאחר שעה בערך וכבר היה מותר לי לאכול אבל לא רציתי כי לא הייתי רעבה.
בשעות אחר הצהריים הורידו לי את התחבושת מאיזור הניתוח ונשארתי רק עם התפרים. והודיעו לי שמחר אני משוחררת הביתה. הודיעו לי שאני צריכה לבוא לבדיקה בעוד שבוע וחצי ואם הכל בסדר אז גם להוריד לי את התפרים.
לאחר כמה ימים הלכתי לרופא משפחה כי שיראה שהכל בסדר, שהניתוח לא הזדהם ולהביא לו את האישורים מהבית חולים.
לאחר שבוע וחצי הורידו לי את התפרים ונשארה לי צלקת.
Thursday, April 12, 2007
רופא מומחה- מידע מורחב על המחלה
בעבר חשבו כי אצל האדם אין לתוספתן תפקיד ואולם כיום ההערכה היא שלתוספתן תפקיד במערכת החיסונית.
Sunday, April 8, 2007
תיאור התוספתן ודרכי הטיפול
הסיבות לדלקת
דלקת התוספתן יכולה להיגרם כתוצאה מהתרבות של לימפוציטים הנמצאים מתחת לרירית התוספתן גם לאחר דלקת ויראלית של דרכי העיכול או מסיבות אחרות שטרם הובררו. סיבה נוספת לדלקת התוספתן הינה עקב חסימה (כאשר החיבור בין המעי הגס לתוספתן נחסם בצואה).
תסמיני המחלה ואבחון
- כאב עז בצד ימין תחתון של הבטן (בטן חריפה) (הכאב בדרך כלל מתחיל במרכז הבטן, באזור הטבור ומקרין כלפי מטה בצד ימין. הכאב מתחזק כאשר החולה נמצא בתנועה, נושם עמוק, משתעל, מתעטש או בתגובה למגע באזור זה)
- בחילה
- הקאה
- עצירות
- שלשול
- בטן מעט קשה מהרגיל למגע
- חוסר יכולת לשחרר גזים ממערכת העיכול
- חום נמוך שהולך ועולה המתינות, שמופיע אחרי הופעת התסמינים האחרים
- נפיחות קלה בבטן
- חוורון הפנים (בעיקר באזור הפה והאף).
אצל חלק מהחולים קיים קושי באבחון ודאי של הדלקת מאחר ומופיעים חלק מהתסמינים ומאחר ותסמינים המחלה אופייניים גם למחלות אחרות. לכן בעת חשד לדלקת התוספתן תבוסס האבחנה בנוסף לקיום תסמיני המחלה, גם על ביצוע בדיקה גופנית הכוללת סדרת לחיצות על הבטן, ביצוע בדיקות דם שבעזרתן מזהים קיום מצב דלקתי בגוף עם עלייה במספר תאי הדם הלבנים וביצוע בדיקת שתן.
הטיפול
על אף הכאב של החולה במחלה, יימנע הרופא לאפשר נטילת תרופות נגד כאבים בגלל שהן עלולות להסוות את התסמינים שבעזרתם הרופא מאבחן את המחלה. הטיפול בדלקת התוספתן לאחר אבחונה הוא ניתוח מיידי לכריתה של התוספתן. בנוסף לטכניקה הרגילה של חתך בדופן הבטן וכריתת התוספתן, ניתן היום להשתמש, במקרים מסוימים, בניתוח בעזרת לפרסקופ. בשיטה זאת, המנתח מבצע מספר חתכים זעירים בדופן הבטן (בדרך כלל שלושה), דרכם הוא מחדיר מכשירי ניתוח זעירים שבהם גם מצלמת טלוויזיה, שמצלמת את אזור הניתוח ומציגה אותו על גבי צג טלוויזיה אגב ההליך הנתוחי. המנתח כורת את התוספתן ומוציא אותו דרך אחד החתכים הזעירים.
נוכח הקושי באבחנת הדלקת, בכרבע מהניתוחים לכריתת התוספתן נצפה התוספתן במצב בריא שאינו מודלק (נצפה בצבעו הטבעי - לבן). כיוון שכיום תפקידו של התוספתן אינו ידוע בברור, מתבצעת כריתה מיידית של האיבר גם אם הוא אינו מודלק.
ההחלמה ואורח החיים לאחריה
ההחלמה מניתוח לכריתת התוספתן נחשבת לקלה יחסית וההצלקות גם היא קלה (בפרט כאשר הניתוח מבוצע בעזרת לפרסקופ).אורח חיים לאחר הריפוי מניתוח כריתת התוספתן תקין לחלוטין, אין צורך בשינוי הרגלי האכילה, הרגלי הפעילות הגופנית, או כל דבר אחר המתייחס לסגנון החיים.
סיבוכים
דלקת התוספתן אם אינה מטופלת עלולה לגרום לקרישי דם, לקרע או נקב בתוספתן אשר גורם לפליטה של תכולת התוספתן המודלק שהיא עמוסה בחידקים לחלל הבטן הגורמת לדלקת הצפק, תחלואה קשה ואף תמותה, לכן דלקת התוספתן היא מצב חירום רפואי.
יום שישי בבוקר-פגישה עם הרופא
דינה התלוננה על כאבי בטן חמורים בבטן התחתונה ,על חום גבוה ועל הקאות.
הוריה סיפרו שהם נתנו לה כמה וכמה כדורים של משכחי כדורים אך הם עזרו לקצת זמן והכאבים חזרו בעוצמה רבה יותר .
מבדיקה ראשונית הדבר נראה כאפנדציט אך לא הייתי בטוחה ללא בדיקות נוספות לכן הפנתי אותה לבית החולים כדי שיוכלו לעשות לה בדיקות מעמיקות כי אם מדובר באפנדציט הזמן הוא חשוב מאוד ואסור להתמהמה.הוריה שאלו אותי אם זה לא יכול להיות קלקול קיבה, אמרתי להם שעם התסמינים שלה הדבר לא נראה כקלקול קיבה ורק בבית החולים יוכלו לדעת בוודאות מה יש לה ויוכלו לתת לה את הטיפול הראוי .
Friday, April 6, 2007
אפנדציט: איך מאבחנים ומטפלים בבעיה
אפשר לאבחן ומה קורה בניתוח?
התוספתן (אפנדציט) הוא חלק המשתרך מראשית המעי הגס. הוא אינו נחוץ לגוף, והסברה היא שמדובר בשייר
אבולוציוני שאנו בני התמותה "נתקענו" איתו. יותר מכך, נוטה התוספתן לחולל מרעין בישין. לעיתים רבות מתפתחת
בו דלקת, העלולה להתקדם ולגרום להתנקבות של המעי, לאבצס או זיהום נרחב בלל הבטן.
מה מרגישים?
דלקת בתוספתן גורמת לרוב לחום גבוה, לבחילות, להקאות וכאב אופייני בבטן ימנית תחתונה. תוספתן מודלק
הוא מצב חירום רפואי, שדורש ניתוח דחוף, שכן התוספתן המודלק עלול "להתפרץ" ולפזר את הדלקת בחלל
הבטן- מצב של סכנת חיים מיידית.
איך מאבחנים?
קשה מאוד לאבחן דלקת של התוספתן, והאבחון המדויי הוא רק בהסרתו בניתוח.
לבד מהסימפטומים, קיימת רגישות ניכרת בבדיקת רופא, בנקודה הקרויה "נקודת מקברני" . המדובר על לחיצה
על הבטן הימנית התחתונה, בקו שבין הטבור לירך הימני. ניתן לבצע בדיקת אולטרסאונד המראה במקרים
מסויימים האם מדובר בתוספתן מודלק.
בכל מקרה של חשש כזה, מועבר החולה להשגחה במחלקה כירוגית תחת צום ועירוי נוזלים. אם הכאבים
חולפים בתוך יממה או שתיים, משוחרר המטופל לביתו. אם לא, מועבר החולה לניתוח, בו מוסר התוספתן בכל
מקרה- גם אם נתגלה שהוא תקין.
איך מטפלים?
כאמור, הטיפול היחיד באפנדציט הוא ניתוח, במהלכו מבוצעת כריתה של התוספתן. כאשר קיימת הצטברות
מוגלה (אבצס), מטופל החולה באמצעות אנטיביוטיקה בתוספת ניקוז המוגלה מאיזור, על פי שיקול הרופא המטפל, את
הניתוח ניתן לבצע גם בשיטה הזעיר פולשנית (לפרוסקופיה) או בשיטה הפתוחה באמצעות חתך קטן
בבטן ימנית תחתונה.
הניתוך נמשך כשעה, לאחריו מועבר המטופל לאשפוז למשך 48 שעות. הניתוח אינו פטור מסכנות: לעיתים רחוקות
מתפתח זיהום באיזור הניתוח או באיזור שבו היה התוספתן בבטן הימנית התחתונה. כמו בכל ניתוח, עלול להתרחש
גם דמם באיזור הניתוח או בתוככי הבטן.
במקרים מסויימים, עשוי המנתח לטפל באופן ניסיוני באנטיביוטיקה לתוך הוריד לפני ביצוע הניתוח. במידה והחולה
משתפר באופן ניכר, כאב הבטן החום והבחילות חולפים לחלוטין- הוא משוחרר לביתו. עם זאת, סביר
שבמקרה הכאב חוזר- ייאלץ החולה לעבור ניתוח כריתה של התוספתן.
Thursday, April 5, 2007
יום ו' בבוקר
לישון.
לאחר קמה שעות קמתי כי שוב כאבה לי הבטן והלכתי לרופא. הרופא בדק אותי אך לא ידע בדיוק אם מה שיש לי זה דלקת בתוספתן ולכן החליט לשלוח אותי לבית חולים, למיון כדי שיעשו לי בדיקותויגלו מה יש לי.
הלכתי לבית החולים שם עשו לי סדרת בדיקות: דם, שטן, צילום בטן ואולטרסאונד. הבדיקות ערכו מספר שעות.
לאחר שהרופאים קיבלו את תוצאות הבדיקות הם עדיין לא היו בטוחים שיש לי דלקת בתוספתן
אז החליטו שעל כל מקרה עדיף שאשאר לישון בבית החולים.
לאחר שעליתי למחלקה הכירוגית הרופא האחראי בדק אותי, לחץ לי בצד על הבטן
התחתונה (ששם נמצא התוספתן), והבין שיש לי דלקת בתוספתן.
הרופא החליט שיש לנתח אותי ישר ולא לחכות בכלל. שמו לי אינפוזיה ולקחו אותי לחדר ניתוח.
לאחר שיצאתי מהניתוח הייתי רדומה מהאנטיביוטיקה ומורפיום כדי להרגיע את הכאב.
קמתי לאחר כמה שעות כי המקום שבו נותחתי כאב לי אך לא יכלו לתת לי שוב מורפיום
כי המורפיום הוא סם חזק שמותר לתת אותו כל מספר שעות מוגבל.
לאחר שהכאב עבר מעט חזרתי לישון.
עוד על התוספתן ועל דלקת התוספתן
דלקת חדה של התוספתן, שפוגעת בעיקר באנשים צעירים. התסמין העיקרי הוא בעיקר כאבי בטן שמתחיל במרכז הבטן
ועובר לצד הימני התחתון, מלווה ברגישות. לעיתים מופיעים הקאה ושלשול. אם לא כורתים את התוספתן
עלולה להתפתח דלקת הצפק.
קצת על התוספתן
רבים הקשורים למערכת החיסון, אשר גדלים ומתנפחים בתגובה ללזיהום ויראלי או חיידקי, בדומה לשקדים. התוספתן גדול במידה ניכרת אצל בעלי החיים שתזונתם עשירה בתאים (לדוגמה:אוכלי עשב) אשר בהם הוא משמש לעיכול באמצעות חיידקים המסייעים בפרוק רב סוכרים. עובדה זו הביאה לביסוסה של הסברה לפיה ליונקים קדמוניים שמהם התפתח גם האדם שימש התוספתן לפרוק רב סוכרים (כמו תאית), אלא שאצל האדם נשתנה הרכב התזונה כך שהוא אינו מוצא בו שימוש כמו שבעבר. על פי סברה זו התוספתן של האדם הוא למעשה שריד למעי עיוור מפותח שהיה לאותו עיוור קדמון.
בעבר חשבו כי אצל האדם איןלתוספתן תפקיד ואולם כיום ההערכה היא שלתוספתן יש תפקיד במערכת החיסונית.
מסיבות שטרם הובהרו קיימת נטייה בעיקר אצל ילדים להתפתחות דלקת בתוספתן אשר מלווה בכאב חד ושעל פי רוב דורש התערבות כירוגית דחופה להסרתו.